עורך דין מחיקת חובות יוסף אוזנה ומשרדו מתמחים בהליכי מחיקת חובות. עו"ד יוסף אוזנה ממלא את התפקיד מתוך תפיסה והבנה מעמיקה שכל אדם עלול להיקלע לחובות ושלכל אדם מגיע לצאת לדרך חדשה נקייה מחובות.
במאמר הבא נסביר לכם בשפה פשוטה את כל מה שחשוב לדעת על ההליך!
חישוב זכאות עבור הסדר חובות
אם יש לכם חובות כספיים משמעותיים או שמישהו אחר חייב לכם כספים, שווה לכם להיות מודעים לאפשרות של מחיקת חובות במסגרת הליך חדלות פרעון ושיקום כלכלי.
זהו למעשה הליך פשיטת הרגל שכולנו מכירים, במתכונת חדשה ומשופרת. החקיקה העדכנית מאפשרת לחייבים ונושים כאחד, להגיש בקשה לפתיחה בהליך זה, שבמסגרתו המדינה מנחה ומלווה את החייב בתהליך לפרעון חלק מסוים מהחובות שצבר, כאשר החלק הנותר ניתן למחיקה כעבור כארבע שנים, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.
מתי ניתן למחוק חובות בהליך חדלות פירעון? מי זכאי להפטר מחובותיו? למי מומלץ להיכנס לתהליך זה? מהם השלבים ובאילו תנאים יינתן לחייב ההפטר המיוחל? כל התשובות במדריך המקיף שלפניכם.
שוקלים להגיש בקשה למחיקת החובות שלכם בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי? אל תפעלו לפני שתקבלו מאיתנו ייעוץ משפטי מקצועי! לפרטים נוספים, פנו כעת אל משרד עורכי דין YLaw בטלפון: 077-231-3281.
מתי ניתן למחוק חובות?
מחיקת חובות עומדת על הפרק במצבים שבהם חייב מתקשה לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלו, מה שמוביל לצבירה מתמשכת של חובות כספיים בד בבד עם עליית סכומי הריבית שעליו לשלם בגינם. מצב זה בסופו של דבר, מביא חייבים במקרים רבים למצב של קריסה כלכלית מוחלטת.
כאשר הפער בין ההכנסה של החייב לחובות שלו הופך לבלתי ניתן להתמודדות – מחיקת חובות באמצעות הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי – המשמש כמתכונת החדשה שבה מתנהלים הליכי פשיטת הרגל מאז ספטמבר 2019, היא משהו שעשוי להתאפשר ושווה לשקול אותו. זאת בתנאי שהחייב עומד בתנאי הסף לפתיחה בהליך כזה, אשר לגביהם נסביר יותר בהרחבה בשורות הבאות.
מי זכאי למחיקת חובות?
בשנת 2018 התרחשה רפורמה בהליכי פשיטת הרגל בישראל, שבעקבותיה נחקק חוק חדש בשם "חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי". מטרתו של החוק הנ"ל, הייתה לזרז ולייעל את התהליך שחייבים נדרשו לעבור עד אז, במסגרת הליכי פשיטת רגל, לצורך מחיקת החובות שלהם. חוק זה הגדיר גם מסגרת זמנים ברורה ומדויקת יותר עבור התהליך, לצד הוראות שונות שנועדו להגן גם על זכויות החייב וגם על זכויות הנושים שלו.
חוק חדלות הפרעון החדש, נכנס לתוקף החל מה- 15 בספטמבר 2019, וכיום כל מי שמעוניין לפתוח בהליכי פשיטת רגל – בין אם לצורך מחיקת חובות שצבר בעצמו ובין אם לטובת השבת חובות שנצברו כלפיו, למעשה נדרש לבדוק האם הדבר מתאפשר בהתאם לתנאים המוגדרים בחוק חדלות פירעון מ- 2018.
ככלל, לפי החוק החדש, גם חייבים יחידים (אנשים פרטיים ובעלי תיק עוסק עצמאי במעמד עוסקים פטורים או מורשים) וגם תאגידים בחובות (חברות בע"מ), זכאים להגיש את הבקשה לפתיחת הליך חדלות הפירעון. אולם זכות זו זמינה גם לנושים ובמקרים מיוחדים, אפילו ליועץ המשפטי לממשלה.
למי מומלץ להיכנס לתהליך מחיקת חובות?
חייבים שאינם מצליחים לעמוד בפרעון חובותיהם, או שהליכי הגבייה / ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדם מקשים עליהם לעשות זאת, יכולים להפיק תועלת רבה אם ייבחרו להיכנס לתהליך למחיקת חוב, על ידי הגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פרעון ושיקום כלכלית.
חוק חדלות הפירעון החדש, מאפשר לחייבים לעבור תהליך של שיקום כלכלי, שאם הם משתפים באופן מלא פעולה עם התנאים וההגבלות המוגדרים במסגרתו ופועלים בתום לב, בסופו ניתנת להם האפשרות למחוק חלק משמעותי מחובותיהם במסגרת קבלת צו הפטר.
מדובר על הליך שמוקצב לו זמן מוגדר אשר לאחריו, החייב יכול להשתחרר משארית החובות שלו ולצעוד אל עבר דף חדש ונקי בחייו הכלכליים.
עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם דווקא מומלץ לא להיכנס להליך חדלות פירעון, וחשוב לדעת כי קיימות אלטרנטיבות נוספות להסדר החובות, שיכולות להתאים לכם הרבה יותר.
לייעוץ בנושא מחיקת חובות ללא פשיטת רגל, צרו קשר עם משרדנו ונשמח לייעץ ולעזור!
כמה זמן לוקח תהליך מחיקת חובות?
תהליך מחיקת החובות המתבצע בהליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי, נמשך כ- 4 שנים והוא כולל 3 שלבים מרכזיים:
- שלב פתיחת ההליך
- שלב "תקופת הביניים"
- שלב השיקום הכלכלי
אולם ישנם גם חייבים שההפטר מחובותיהם עשוי להינתן להם כבר אחרי 18 חודשים מתחילת הליך חדלות הפרעון. לעומת זאת, אם ישנו חייב שצבר את חובותיו במסגרת פעילות פלילית, כמו מעשי רמאות והונאה, הפרת אמונים וכדומה, לבית המשפט יש סמכות לקבוע שחובותיו לא ימחקו כלל או לכל הפחות, להורות על הארכת תקופת הליכי חדלות הפרעון, מבלי להגדיר להם נקודת סיום.
מהם התנאים להגשת בקשה למחיקת חובות?
ישנם מספר תנאים שיש לעמוד בהם לצורך הגשת בקשה להפטר מחובות במסגרת הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי, והם:
- מצבו הכלכלי של החייב לא מאפשר לו לשלם את החובות לנושים שלו בזמן המיועד לכך. זה רלוונטי גם כשמדובר בתשלומים עתידיים שמועד הפרעון שלהם עוד לא הגיע בפועל.
- חייב שההתחייבויות הכלכליות שלו – גם בהווה וגם בעתיד, חורגות משוויים של כלל הנכסים השייכים לו.
- סכום החובות המינימלי של החייב מגיע לרף שנקבע בחוק ומתעדכן כל שנה (אשר עבור חייבים יחידים נכון לשנת 2023 עומד על סכום של 53,745 ש"ח). אולם ישנם מצבים יוצאי דופן שבהם ניתן אישור לפתיחת ההליך למחיקת החובות, למרות שגובה החוב הוא נמוך מכך.
- מרכז החיים של החייב בעת הגשתה של הבקשה לפתיחת הליכים, או בחצי השנה שלפני כן, הוא בישראל או שיש לו נכסים ו/או עסקים בישראל.
- הבקשה מוגשת בתום לב (ולא מתוך כוונת זדון לפגיעה בזולת או ניסיון להתחמק מאחריות לתשלום חובות כשישנן דרכים אחרות לפרוע אותם).
- חובותיו של החייב נצברו בתום לב ומקורם אינו בעבירות פליליות, מעשי הונאה או מרמה, אי עמידה בתשלומי מזונות, תביעות נזיקין בסכום בלתי קצוב, חיוב בקנסות, הימורים וכדומה.
מחויבות החייב לתהליך
כדי שחייב יוכל להגיש לבית המשפט בקשה למחיקת חובותיו בהליך חדלות פרעון (בקשה לקבלת הפטר), בדרך כלל הוא יידרש לחכות 4 שנים מהרגע שבו הוא קיבל צו לפתיחת הליכים.
דבר נוסף המעיד על המחויבות של החייב לתהליך ויכול להשפיע מאוד על הסיכויים לקבלת אישור למחיקת חובו, הוא התנהלות תמת לב מצידו. הכוונה היא לכך שבית המשפט יבדוק איך החייב התנהל לאורך הליך חדלות הפירעון ובאיזו מידה הוא כיבד את התנאים בצו השיקום הכלכלי שלו.
אם הבקשה לקבלת הפטר חובות הוגשה אחרי פרק זמן של ארבע שנים מפתיחת ההליכים ומדובר בחייב שפעל לאורך כל הליך חדלות הפרעון שלו בשיתוף פעולה הדוק עם הנאמן שהצמידו לו בתהליך, הקפיד לכבד את המגבלות שהוטלו עליו כחלק מהתהליך (שעליהן נפרט עוד בהמשך) ועמד באופן עקבי בתכנית התשלומים לנושיו שנקבעה בצו השיקום הכלכלי – ברוב המקרים הוא יקבל מבית המשפט אישור לבקשת ההפטר לטובת מחיקת החובות הנותרים.
זאת בשונה מחייב שלא שיתף פעולה עם הנאמן בהליך חדלות הפרעון, לא מסר את המידע שהתבקש למסור, לא הקפיד להעביר תשלומים לנושיו בהתאם לתוכנית התשלומים שקבעו לו בצו השיקום הכלכלי, ו/או הפר את ההגבלות שהוטלו עליו בהליך. התנהלות כזו מעידה, מבחינת בית המשפט, על חוסר תום לב מצד החייב ובמיוחד כשמדובר בחייבים שצבירת החובות שלהם קרתה על רקע התנהלות כלכלית לא אחראית עד מפוקפקת (כמו במקרה של חובות מהימורים, חובות מפעילות פלילית וכדומה). במצבים אלו, נדיר שבתי המשפט מאפשרים לחייבים לקבל הפטר מחובותיהם.
מהם השלבים בתהליך מחיקת חובות?
הגשת בקשה לפתיחה בהליך חדלות הפירעון והשיקום כלכלי לצורך הפטר חובות, מעבירה חייבים דרך כמה שלבים מרכזיים שחשוב להכיר:
1. בדיקת הזכאות לפתיחה בהליך חדלות פרעון לטובת מחיקת החובות:
כפי שהזכרנו קודם לכן, ישנם מספר תנאים שהחייב יידרש לעמוד בהם על מנת שיוכל להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כאשר בראש ובראשונה, עליו לעמוד בסכום החוב המינימלי המאפשר פתיחת הליכים. סכום זה משתנה בין חייב יחיד שהוא אדם פרטי לבין חייב שהוא תאגיד, ובשני המקרים – מתעדכן מדי שנה, כך שחשוב לבדוק באתר המידע הממשלתי מה גובהו לפני שאתם מתחילים לעבוד על הגשת הבקשה שלכם. בנוסף לכך, מרכז חייו של החייב בעת הגשת הבקשה, או בששת החודשים שלפני כן, נמצא בישראל או שברשותו נכסים ו/או עסקים בארץ.
2 . בירור זהותו של הגורם שאליו יש להגיש את הבקשה:
בחוק החדש נקבע שהגשת הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, כמו גם ההליך עצמו, תתבצע מול גורמים שונים בהתאם לגובה החוב:
- הליכי חדלות פרעון למחיקת חוב בסכום גבוה – הבקשה לחייב שמתקשה בפרעון חובותיו שמגיעים באופן מצטבר אל מעבר לסכום של 161,236 ש"ח (נכון ל- 2023), תוגש לגורם המשתייך למשרד המשפטים ונקרא הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי. גורם זה, היה מוכר עד הרפורמה בהליכי חדלות פרעון, בתור כונס הנכסים הרשמי (ובראשי תיבות: כנ"ר).
- הליכי חדלות פרעון למחיקת חוב בסכום נמוך – הבקשה לחייב שמתקשה בפרעון חובותיו שמגיעים באופן מצטבר לסכום נמוך מ- 161,236 ש"ח, שהוא מעל לסכום המינימלי לפתיחת הליכים (53,745 ש"ח בשנת 2023) – תוגש אל הרשם ברשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל), ולא לטיפול הממונה על הליכי חדלות הפרעון.
3. מילוי הפרטים בטופס הבקשה והוספת המסמכים המפורטים בו:
במסגרת הגשת הבקשה למתן צו פתיחת הליכים, אם מגיש הבקשה הוא החייב בעצמו, הוא נדרש להוסיף אל טופס בקשתו גם תצהיר ובו פירוט של כל העובדות והטענות הרלוונטיות לבקשה ומצדיקות אותה, בנוסף לדוח מפורט המכיל את כל הפרטים שלהלן, אשר קשורים לחובות שלו:
- פרטי הנושים של החייב
- גובה החובות שהחייב צבר כלפי כל נושה
- פרטי החשבונות הבנקאיים של החייב
- פרטי הערבויות שהחייב נתן
- מידע הנוגע להליכי גביה הפתוחים ועומדים כנגד החייב
- פירוט של כל ההוצאות וההכנסות של החייב
- פרטים לגבי משלח ידו של החייב
- הפרטים הפיננסיים של בת או בן זוגו של החייב
- טופס ויתור סודיות שיאפשר לממונה על הליכי חדל"פ לערוך בירורים על מצב החייב
- ועוד
אם מי שמגיש את הבקשה לפתיחת ההליכים, הוא לא החייב אלא אחד הנושים שלו – הוא יצטרך להוכיח שהחייב מנסה לרמות אותו, ונוקט בטקטיקות נכלוליות כמו הסתרת נכסים בניסיון להימנע מלשלם את הכספים שהוא חייב לו. אם לא זה המקרה, אך יש הוכחות לכך שלחייב אין יכולת לעמוד בתשלומים שהתחייב לשלם לנושה, יש לצרף ראיות לכך במסגרת הגשת הבקשה.
4. קבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פרעון:
בעקבות הגשת הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פרעון, אם הממונה על הליכי חדלות פירעון יראה שלחייב אכן אין יכולת לשלם את הכספים שהוא חייב לנושים שלו, הוא יוציא עבור החייב צו לפתיחת הליכי חדלות פרעון בתוך 30 ימים מהמתאריך שבו הבקשה הוגשה. הצו הנ"ל יתפרסם באופן ציבורי יחד עם פרטיו של החייב באתר האינטנרט של משרד המשפטים וכל הנושים יקבלו על כך הודעה רשמית.
5. שלב תקופת הביניים:
אחרי שניתן הצו וההליכים נפתחו, מתחיל שלב שנקרא "תקופת הביניים בהליכי חדלות פירעון". זוהי תקופה שאורכת עד אחד עשר חודשים, כשמדובר בחייבים בסכום חובות מעל 161,236 ש"ח (נכון לשנת 2023), או תשעה חודשים בקרב חייבים שסכום חובותיהם נמוך מכך.
בשלב זה, החייב צריך לשלם מדי חודש סכום מסוים לקופת הנשייה, ובמקביל ננקטים אמצעים לכינוס נכסיו ומניעת מצב של הברחת נכסים או פעולות שיכולות להביא להחמרה במצבו הכלכלי. בנוסף לכך, בשלב הביניים מתבצעת הקפאת הליכים כך שכל ההליכים המשפטיים ופעולות הגבייה שנפתחו נגד החייב מוקפאים ואי אפשר לפתוח כנגדו בהליכים חדשים עד תום הליך חדלות הפרעון.
בנוסף, ממונה נאמן האחראי לנהל את נכסיו של החייב ולתעד את כל הרכוש שבבעלות החייב, במקביל לטיפול בתביעות החוב שנושי החייב מגישים ולהסדרת העברת תשלומים חודשיים מהחייב, לפי צו תשלומים זמני שנקבע לו.
בשלב הביניים, עמל הנאמן גם על הכנת תוכנית שתאפשר פירעון מקסימלי לחובותיו של החייב, תוך חתירה לשיקומו הכלכלי, ועם התחשבות ביכולת הכלכלית של החייב בפועל.
6. מתן צו שיקום כלכלי לחייב עם תוכנית תשלומים לנושים:
כאשר שלב הביניים מסתיים, הנאמן מעביר לבית המשפט דו"ח של הערכת מצב לחייב, עם הצעה לתוכנית תשלומים שהחייב יצטרך לעמוד בה מול הנושים שלו. אם ההצעה מאושרת בבית המשפט מבלי שהוצגו התנגדויות נגדה מכל גורם שהוא, נקבע עבור החייב צו תשלומים שמימושו יימשך עד שלוש שנים, ורק במקרים מיוחדים תיתכן הארכתו לתקופה של שנתיים נוספות אם יעלה הצורך בכך. בהקשר זה, נציין שבמקרים חריגים במיוחד, מחיקת החובות באמצעות מתן צו הפטר מיידי לחייב בחדלות פירעון, עשויה להתאפשר כבר בשלב זה ללא צו התשלומים ותקופת השיקום הכלכלי במתכונתה המלאה.
7. בקשת הפטר ומחיקת החובות הנותרים:
אחרי שתקופת התשלומים לנושים כפי שנקבעה בצו השיקום הכלכלי תמה ונשלמה, במידה והחייב ביצע את כל התשלומים שקבעו לו במלואם, הוא יוכל לקבל הפטר ממה שנותר מחובותיו.
לרוב מדובר על מחיקה של חובות בהיקף משמעותי שיכול להגיע גם ל- 70% מכלל החוב ואף למעלה מכך במקרים מסוימים.
מהן ההגבלות המוטלות על החייב בתהליך מחיקת חובות?
ישנן הגבלות שונות המוטלות על החייב הנמצא בתהליך למחיקת חובות במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי:
- הגבלת יציאה מן הארץ.
- הגבלת הוצאת דרכון ישראלי חדש, הארכת תוקף לדרכון קיים או החזקה בדרכון קיים או בתעודת מעבר (חוץ מבמקרים שבהם החייב בחו"ל והארכת התוקף הכרחית כך שיוכל לחזור ארצה).
- הגדרת החייב בתור לקוח "מוגבל מיוחד" בבנק, כך שיהיה מוגבל ממשיכת צ'קים
- הגבלת השימוש בכרטיס אשראי ובכרטיסי דביט (חיוב מיידי), כרטיסים נטענים וכדומה
- הגבלת מעורבות בפעילות ההקמה ובהשתתפות בתאגידים חדשים.
מעבר להגבלות אלו, מרגע שניתן הצו לפתיחת הליכי חדל"פ, החייב נדרש גם לעמוד בתנאים שנקבעו עבורו לתקופת ההליך, כמו: חובת התשלומים החודשיים לקופת הנשייה ולנושים שלו, הגשת דוח תקופתי עם פירוט מלא של הכנסותיו והוצאותיו, עבודה עם הנאמן שצוות אליו בשיתוף פעולה מלא ועוד.
אילו חובות לא ניתן למחוק?
בהליכי חדלות פירעון, אף שהמטרה הסופית שלהם מבחינת החייב היא להגיע למחיקת חובות, קיימים חובות מסוגים מסוימים שאין אפשרות לקבל עליהם הפטר והם:
- חובות דמי מזונות
- חובות שהחייב צבר עקב עבירות פליליות שביצע
- חובות שהחייב צבר בשל מעשי הונאה ו/או מרמה שהיה מעורב בהם
- חובות שמקורם בפסקי דין בתביעות נזיקין בסכום בלתי קצוב
- חובות בעקבות קנסות שלא שולמו
- ועוד
אלו הם חובות שלא ניתן למחוק בהליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל, משתי סיבות עקרוניות הגיוניות למדי:
- מדינת ישראל אינה רוצה לעודד עבירות על החוק והתנהגות מפוקפקת באמצעות יצירת מנגנון למחיקת חובות שנוצרו על רקע עברייני או בלתי מוסרי.
- המדינה אינה מעוניינת לאפשר מחיקה של חובותיו של תושב אחד על חשבון רווחתו של תושב אחר. כך למשל, כשקיים חוב של דמי מזונות, בו "הנושה" הוא למעשה האישה והילדים של החייב – מחיקת חובות הייתה עלולה להשאיר את משפחת החייב ללא תשתית כלכלית הכרחית לקיום היומיומי שלהם. לכן המדינה אינה מאפשרת זאת.
חשיבות ליווי עורך דין מחיקת חובות לאורך כל התהליך
אם קראתם עד כאן אתם בטח כבר מבינים שמחיקת חובות אינה מתבצעת "בלחיצת כפתור" בעקבות הגשת הבקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נהפוך הוא: מחיקת החובות באמצעות הליך זה, באה במחיר של פגיעה בפרטיות ובאורח החיים שבו מורגלים החייב ובני המשפחה שלו, ובמקרים רבים – גם לפגיעה במוניטין האישי והמקצועי.
לא פחות חשוב מכך, חשוב מאוד להבין שפתיחת הליך חדלות הפרעון לבדה – איננה מבטיחה שבהכרח תתאפשר מחיקת חובות לחייב בסופו. רק אם החייב יצליח לעמוד בהחזרים של חלק משמעותי מסך החובות שצבר, לפי התנאים וההגבלות שנקבעו לו – ההפטר המיוחל עשוי להינתן לו בסוף התהליך. זאת בהנחה והוא פעל לאורך כל הדרך בתום לב ושיתוף פעולה ושהחובות המדוברים נצברו גם הם בתום לב ואפשר בכלל לקבל עליהם הפטר.
לאור כל זאת, קריטי לפנות להתייעצות עם עורך דין מחיקת חובות לפני שמחליטים אם זהו הצעד הנכון עבורכם ועבור משפחתכם ולשמוע אילו אלטרנטיבות עשויות להתאים לכם כחלופה להליך חדלות הפרעון (למשל, יצירת הסדר חובות עם הנושים, בקשת איחוד תיקי הוצל"פ ועוד). בנוסף, חשוב לבצע את כל ההליך בליווי עו"ד מחיקת חובות מנוסה שידאג להגן על האינטרסים שלכם ולהגדיל את הסיכויים לקבלת ההפטר בסופו.
למידע נוסף על מחיקת חובות בהליכי חדלות פירעון וסיוע משפטי – פנו כעת אל משרד עורכי דין YLaw דרך האתר או בטלפון: 077-231-3281.
