כינוס נכסים הינו הליך משפטי המתבצע בידי גורם שהוסמך לכך מטעם ההוצאה לפועל על מנת לאגד את נכסיו של אדם או חברה שאינם עומדים בפירעון חובם.
הליך הכינוס מאפשר למכור את נכסי החייב ולהשתמש בתמורה שהתקבלה לכיסוי החוב.
בשורות הבאות נסביר בהרחבה מה זה כינוס נכסים, מתי הוא מתבצע, איך בדיוק התהליך עובד וכיצד עורך דין הוצאה לפועל יכול לסייע לכם כבעלי הנכס להגן על זכויותיכם במצב כזה.
מהו כינוס נכסים?
הליך כינוס נכסים פירושו תפיסת נכסים ושליטה בהם, המתבצעת לטובת פירעון חובות של בעליהם, על ידי מכירתם. הליך זה קיים בשלוש תצורות עיקריות במדינת ישראל: במסגרת הליכי פשיטת רגל (הידועים כיום כהליכי חדלות פירעון), במסגרת הליכי הוצאה לפועל ובסדר הדין האזרחי.
מתי מתבצע כינוס נכסים?
כינוס הנכסים לרוב מתבצע כאשר נושים שלהם פלוני חייב כספים, פועלים בתיווכו של כונס נכסים להנזלת רכוש של החייב ששועבד כערובה לתשלום החוב.
הדבר נפוץ במיוחד במסגרת הליכי גביה בהוצאה לפועל, שנפתחו כנגד חייבים על ידי זוכים בפסקי דין כבקשה לביצוע שטר או בשל קושי במימוש פסק דין שניתן כנגד החייב בהליך אזרחי.
אולם כינוס הנכסים מתבצע כאמור גם במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי וגם בנסיבות המוגדרות בתקנות סדר הדין האזרחי, כפי שנפרט בהמשך.
כיצד עובד הליך כינוס נכסים?
במסגרת הליך הכינוס, נכס או כמה נכסים שבבעלותו של חייב, מועברים לחזקת כונס הנכסים, אשר מוכר אותם ואת התמורה מעביר לידי הנושים לטובת כיסוי חובו של החייב כלפיהם.
הליך הכינוס מתבצע כאמור, באחת משלושת הדרכים הבאות:
1. כינוס נכסים בלשכת ההוצאה לפועל:
כינוס של נכסים של אדם שנפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל, עשוי להתבצע בהוראת הרשם בהוצאה לפועל כאשר הרשם מתרשם שכינוס הנכסים יסייע בגביית החוב בהתאם לפסק הדין שניתן כנגד החייב או במסגרת הליכי הגביה שנפתחו כנגד החייב בהוצאה לפועל.
2. כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון:
זהו הליך כינוס שמתרחש בעקבות הגשת בקשה לפתיחה בהליכי פשיטת רגל (הידועים כיום כהליכי חדלות פירעון) מול חייב, ומשמש כאחד האמצעים לסילוק חובותיו.
עם מתן הצו לשיקום כלכלי של החייב, ממונה נאמן האחראי לכינוס נכסיו ומכירתם במכירה פומבית. הכספים המתקבלים בעקבות המכירה, נאספים בקופת הנשיה של החייב ומשמשים לפרעון חובותיו לנושיו (ולו באופן חלקי).
במסגרת כינוס נכסים, תיקים בהוצאה לפועל מוקפאים, כך שנושיו של החייב אינם יכולים לנקוט ביוזמתם בהליכי גביה ובסנקציות משפטיות שונות כדי להיפרע ממנו.
3. כינוס נכסים בהליכים אזרחיים:
בתקנה 387 לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע שלבית המשפט ישנה סמכות למנות כונס נכסים לטובת תפיסה של נכס השייך לחייב, במידה והשתכנע שישנו חשש סביר לכך שהחייב יבריח את הנכס או יעבירו, באופן שיקשה על נקיטת הליכים כנגדו או מימוש פסק הדין לגביית החוב.
סוגי כינוס נכסים במשפט הישראלי
החוק בישראל מכיר ב- 3 קטגוריות מרכזיות של הליכי כינוס נכסים והן:
מינוי כונס נכסים במסגרת סדר הדין האזרחי
הדבר עשוי להתבצע במסגרת מתן סעד זמני, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר יש צורך לוודא לטובת צד מסוים בהליך המשפטי, שלצד השני תהיה יכולת לשלם את הסכום שיקבע בית המשפט, בהנחה ויקבע.
השוני בין כינוס נכסים במסגרת סדר הדין האזרחי, לבין כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל / הוצאה לפועל, הוא שבהליך האזרחי כינוס הנכסים בדרך כלל מתבצע כפעולת מנע שמטרתה היא למנוע העלמת נכסים בידי החייב לצורך התחמקות מביצוע פסק דין או שטר.
כינוס נכסים פרוצדורליים נוספים
זוהי תת קטגוריה של כינוס נכסים לפי תקנות סדר דין אזרחי. המטרה בכינוס נכסים פרוצדורלי היא שמירה על נכסים עד שתתקבל הכרעה בבית משפט, בנסיבות מסוימות המוגדרות בחוקים נוספים, שהם מחוץ לתקנות הדין האזרחי. לדוגמא, סעיף 16 בחוק העוולות המסחריות עוסק במינוי של כונס נכסים למטרת איתור ותפיסת נכסים שהושגו במסגרת ביצוע עוולה או שנעשה בהם שימוש לביצועה, כמו גם לטובת תפיסת ראיות שישנו חשש להעלמתן.
מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל ובבית המשפט
מינוי כונס נכסים מטעם ההוצאה לפועל, נעשה כדרך להפעלת לחץ על חייבים, כדי לדרבן אותם להסדיר את חובותיהם או לעמוד בהוראות ההוצאה לפועל בתיקם.
בסעיפים 53 ו- 54 בחוק ההוצאה לפועל מוגדרים התרחישים השונים, שבהם ימונה כונס הנכסים בהוצאה לפועל.
למשל, כינוס נכסים עשוי להתבצע בהוצל"פ לטובת מימוש עיקול, או לטובת מימוש שעבוד שעוגן בשטר משכון, כדוגמת משכנתא.
אף שבמרבית המקרים שבהם ניתן פסק דין, אכיפת ביצוע שלו תתבצע בעזרת ההוצאה לפועל (תוך מינוי כונס בהתאם לצורך, כפי שהסברנו לעיל). ישנם מקרים שבהם הסעד שבית המשפט קבע לטובת הזוכה הוא מורכב לביצוע או שמימושו מחייב פיקוח מטעם בית המשפט. במקרים אלו עשוי להתמנות כונס נכסים בבית המשפט, על בסיס תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי. דוגמא למצב שבו הדבר עשוי להתבצע היא בפירוק שיתוף לסוגיו, כמו בפירוק שיתוף במקרקעין.
מינוי כונס נכסים בדיני החברות
זהו למעשה סוג כינוס הנכסים המוכר יותר בישראל, שאליו מתכוונים כשאומרים כי לחברה מונה כונס נכסים . הדבר מתבצע לטובת אכיפה של שעבוד צף על נכסי החברה. אולם חייבים או בעלי דין פרטיים, לרוב יתקלו בכינוס נכסים בהוצאה לפועל או כינוס נכסים בבית משפט.
מיהו כונס נכסים ומה תפקידו?
כשמדובר במכירת נכסי מקרקעין בהליכי כינוס נכסים, כונס הנכסים הוא לרוב עו"ד שמונה מטעם בית המשפט, ושלשליטתו הועבר נכס נדל"ני או רכוש אחר שיועד למכירה לטובת פירעון חוב או הסדרת מחלוקת כספית בין בעלי דין.
זאת בשונה מכינוס נכסים רשמי, המתבצע בידי כונס נכסים רשמי שהוא יחידה ממשלתית במשרד המשפטים, האמונה על הטיפול בהליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל. הליכי פשיטת רגל שנפתחו אחרי 15 בפסטמבר 2019, מכונים כיום בשם "הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי", והיחידה הממשלתית שמנהלת אותם מכונה "הממונה על חדלות פרעון ושיקום כלכלי".
בהקשר להליכים אלו, הכונס הרשמי הוא בעצם צד המעורב בטיפול בחייב בבית המשפט המחוזי, והוא מוסמך למנות מנהלים מיוחדים שיפעלו בשמו מול החייב. הכונס הרשמי בהליכי פשיטת רגל, אחראי לחקירת יכולת כלכלית לחייבים, הגשת דוחות וחוות דעת הקשורים במצבו הכלכלי ויכולת הפרעון של החייב לבית המשפט, ופיקוח על פעילותם של בעלי התפקידים שהתמנו מטעמו לליווי הליכי חדלות הפרעון של החייב.
מה תפקידו של עורך הדין המייצג במצב של כינוס נכסים?
כינוס נכסים הוא הליך מורכב ופולשני במיוחד עבור חייבים ובני משפחתם. אולם חשוב להבין כי הדבר אינו נעשה לחינם אלא במטרה לאפשר לחייב לשלם נתח גדול ככל שניתן מחובותיו לנושיו.
כדי לצלוח את שלב כינוס הנכסים כראוי ולשמור על האינטרסים שלכם בתהליך, יש צורך בליווי משפטי מקצועי של עורך דין חדלות פירעון, שתפקידו לסייע לכם להתמודד לא רק עם הכינוס באופן נקודתי, אלא עם תהליך היציאה מחובות באופן כללי – ובצורה הטובה ביותר.
משרד עורכי דין Ylaw מתמחה בתיקי הוצאה לפועל, הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון.
אם נפתחו מולכם הליכי כינוס נכסים, זה הזמן לפנות לסיוע משפטי ולהגן על הזכויות והאינטרסים שלכם.
אל תחכו לרגע האחרון, פנו אלינו בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני בחינם וללא כל התחייבות – 077-231-3281
