הרפורמה החדשה בפשיטת רגל היא שינוי שהוכנס לחקיקה בישראל בשנת 2018 ונכנס לתוקפו בספטמבר 2019. שינוי חקיקתי זה, בא לשנות את אופן ההתייחסות והטיפול באנשים פרטיים וישויות עסקיות שנקלעו למצבי משבר כלכליים, שלא מאפשרים להם לפרוע את חובותיהם.
במסגרת הסקירה שלהלן נסביר מה מהותה של הרפורמה החדשה בפשיטת רגל, וכיצד היא מסייעת לחייבים לפרוע את חובותיהם כלפי נושיהם ולהשתקם מבחינה פיננסית.
מה מהותה של הרפורמה החדשה בפשיטת רגל?
הרפורמה החדשה בפשיטת רגל נכנסה לתוקף, כאמור, לפני כשנתיים. זאת בעקבות כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשימוש במקום פקודת פשיטת הרגל שעל פיה טופלו חייבים עד אותו המועד. להבדיל מפקודת פשיטת הרגל שהיתה בשימוש עד אז, הרפורמה החדשה בפשיטת רגל היא מוכוונת שיקום של חייבים לצד פתרונות מעשיים להשאת היקף החובות שיפרעו מול הנושים. זאת לאור ההבנה אליה הגיע המחוקק בישראל, לפיה הגעה של אדם למצב של פשיטת רגל, קרי – חדלות פירעון, אינה בהכרח תוצר של הפקרות פיננסית אלא במקרים רבים תוצר של נסיבות, שבאמצעות סיוע מהמדינה ניתן להתגבר עליהן.
במה שונה הרפורמה החדשה בפשיטת רגל מפקודת פשיטת הרגל?
בחקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, מסתמן שינוי מהותי באופן בו מדינת ישראל תופסת ומטפלת באנשים וחברות שנקלעו לחובות, ביחס לפקודת פשיטת רגל שבה הדגש הושם על החלת סנקציות על חייבים לשם הרתעה וענישה, ופחות על שיקום חייבים. הליכי חדלות הפירעון כיום, תחומים לפרק זמן של עד ארבע שנים שבמסגרתן מכוונת המדינה את החייב לתשלום של כמה שיותר מחובותיו כלפי נושיו, באמצעות הכנסותיו השוטפות ונכסיו, ובסופן מקבל החייב הפטר מתשלום יתרת החוב, הידוע בתור "צו לשיקום כלכלי". הוראות החוק ברפורמת חדלות פירעון באות אם כן, לשרת הן את הנושים – בכך שהן מייעלות את הליך השבת החובות ומקצרות אותו, והן את החייב, שבמקום אות קלון כלכלי, זוכה לקבל פתח יציאה ממצב הביש אליו הוא נקלע.
אילו רשויות אחראיות על אכיפת הרפורמה החדשה בפשיטת רגל?
בניגוד לפקודת פשיטת הרגל במתכונתה הקודמת, שבמסגרתה הליכי פשיטת רגל טופלו מול בית המשפט המחוזי, כיום הרשויות האחראיות על אכיפת הרפורמה החדשה בפשיטת רגל (קרי הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי) הן לשכת ההוצאה לפועל או הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים. נכון להיום, כאשר עסקינן בחובות של אדם פרטי שאינם עולים על סכום של 150,000 ש"ח, הליכי פשיטת הרגל מטופלים מול לשכת ההוצאה לפועל, ואילו כשהחוב גבוה מכך – מול משרד הממונה על הליכי חדלות פירעון (לשעבר כנ"ר – הכונס הרשמי). בתום ההליכים הערכאה שתידרש לפסוק בתיק פשיטת הרגל של החייב, תהא בית משפט השלום.
הסמכות של בית המשפט המחוזי לטפל בהליכי פשיטת רגל נותרת על כנה רק בהקשר של הליכי פשיטת רגל של תאגידים (חברות) חדלי פרעון ותיקי פשיטת רגל שנפתחו לפני כניסת הרפורמה לתוקף.
מעוניינים במידע נוסף על הרפורמה החדשה בפשיטת רגל?
זה הזמן לפנות למשרד עורכי דין YLaw המתמחה בסיוע בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון לחייבים יחידים ותאגידים, וטיפול בהסדרי חוב לשביעות רצון כל הצדדים.
