איך מתייחסים לנכסים דיגיטליים בהליך חדלות פירעון?

העולם הדיגיטלי שינה את האופן שבו אנו מחזיקים ומנהלים נכסים. לצד נכסים מוחשיים כמו נדל"ן או רכבים, יותר ויותר אנשים מחזיקים היום בערך ממשי הנמצא ברשת – מטבעות קריפטוגרפיים, אתרי אינטרנט, דפי עסק פעילים ברשתות חברתיות, קורסים מקוונים ועוד ועוד.
כשהחייב נכנס להליך חדלות פירעון, נכסים אלו מעלים שאלות משפטיות חדשות: האם הם נכללים בנכסי החייב? כיצד מעריכים את שוויים? ומה יכול הנאמן לעשות כדי לאתרם ולממשם לטובת הנושים?

מה נחשב לנכס דיגיטלי?

המונח "נכס דיגיטלי" כולל כיום מגוון רחב של פריטים, שחלקם שווים אלפי שקלים ולעיתים גם מיליונים, ויותר. מדובר לא רק במטבעות קריפטו אלא בכל רכיב דיגיטלי שיש לו ערך כלכלי, מוניטיני או עסקי.
אלו כמה מהנכסים שנחשבים כחלק מקטגוריה זו:

• מטבעות קריפטוגרפיים: נכסים מבוזרים כמו ביטקוין או את'ריום, הנשמרים בארנקים דיגיטליים ומאפשרים מסחר גלובלי ללא תלות בבנק. שוויים משתנה בתנודתיות גבוהה, אך הם נחשבים בעלי ערך ממשי לכל דבר.
• שמות דומיין: דומיינים בעלי תנועה, היסטוריה, מוניטין, או אפילו אורך קצר או מילת מפתח יוקרתית – יכולים להיות שווים סכומי כסף ניכרים. לעיתים מדובר בנכס עיקרי של עסק דיגיטלי או אתר פעיל.
• אתרי אינטרנט וחנויות מקוונות: אתרים עם תנועה אורגנית, רשימות תפוצה או פעילות מסחרית נחשבים לנכס בר-מימוש, גם אם ערכם נקבע לפי רווחים עתידיים או מוניטין שנבנה לאורך זמן.
• עמודי רשתות חברתיות: עמוד עסקי עם עשרות אלפי עוקבים (או יותר), חשבון יוטיוב מניב, או אפילו פרופיל משפיען – כולם עשויים להיחשב נכסים דיגיטליים בעלי ערך כלכלי ושיווקי.
  תוכן דיגיטלי מקורי: ספרים אלקטרוניים, קורסים מקוונים, תמונות, מוזיקה או וידאו שניתן למכור או להעניק עליהם רישיון – כל אלו נחשבים נכסים בעלי זכויות יוצרים הניתנות למסחור.
• מאגרי נתונים ולקוחות: רשימות לקוחות, נתוני משתמשים, ומידע עסקי שנצבר לאורך שנים נחשבים נכס אסטרטגי שיכול לשמש מקור הכנסה או נכס שניתן למכירה.
• נכסים מבוססי NFT: אסימונים ייחודיים המייצגים בעלות דיגיטלית על תמונות, אמנות, או פריטי אספנות מקוונים, שיכולים לעבור סחר ומימוש בדומה לנכסים אחרים.
• רישיונות ותוכנות בבעלות פרטית: קוד מקור, אפליקציות, או מערכות שפיתח אדם או עסק – נכסים אלו ניתנים להעברה ולשמאות, במיוחד כשיש להם משתמשים פעילים או רווחים חוזרים.

האם נכסים דיגיטליים נכללים בנכסי החייב

ברוב המקרים, נכסים דיגיטליים נחשבים חלק מנכסי החייב, גם אם אינם מוחשיים. החוק מתייחס אליהם כאל נכסים לכל דבר, כל עוד ניתן להוכיח שיש להם שווי כלכלי שניתן למימוש. 

יחד עם זאת, מאחר שמדובר בתחום חדש יחסית, אין עדיין הבחנה ברורה בכל סוג של נכס דיגיטלי – והגישה נבחנת לפי נסיבות כל מקרה. במקרים מורכבים, במיוחד כשמעורבות זכויות יוצרים, סימני מסחר או רישיונות שימוש, מומלץ להתייעץ עם עורך דין קניין רוחני הבקיא בהיבטים הדיגיטליים של בעלות וזכויות שימוש. 

בעלות ושליטה

המבחן המרכזי הוא שאלת השליטה והנגישות: אם החייב מחזיק בזכות שימוש, גישה או יכולת למכור את הנכס, הרי שהוא נחשב חלק ממסת הנכסים בהליך חדלות הפירעון. במקרים של מטבעות קריפטו או חשבונות מקוונים, שליטה במפתחות הגישה או בסיסמאות קובעת בפועל את הבעלות. אם הנאמן מצליח להוכיח שהחייב מחזיק במפתחות או בשליטה ישירה, ניתן לדרוש את מסירתם לצורך מימוש הנכס.

אתגרי האיתור וההערכה

איתור והערכת נכסים דיגיטליים בהליך חדלות פירעון עלולים להיות משימה מורכבת. חלק מהנכסים אינם רשומים בשם החייב, חלקם מבוזרים בין פלטפורמות שונות, ולעיתים קשה להוכיח בעלות או לזהות את שוויים האמיתי. שווי של מטבעות קריפטו, למשל, משתנה באופן קיצוני תוך זמן קצר, בעוד שאתרים, עמודים עסקיים ומאגרים מקוונים נמדדים לפי פוטנציאל רווח עתידי ולא רק לפי נתונים מיידיים. כתוצאה מכך, הנאמן נדרש לשלב ידע פיננסי, טכנולוגי ולעיתים גם חקירתי, כדי לאתר, להעריך ולממש נכסים כאלה בצורה הוגנת ומדויקת.

זכויות הנושים והנאמן

במקרים שבהם לחייב יש נכסים דיגיטליים, מתעוררות שאלות מעשיות ומשפטיות סביב שליטת הנאמן והנושים על אותם נכסים. מאחר שהערך של הנכסים עשוי להיות גבוה ולעיתים קשה לאיתור, יש חשיבות רבה לקביעת כללים ברורים שיאפשרו הגנה על זכויות הנושים תוך שמירה על עקרונות של פרטיות והגינות.

האם הנאמן יכול לתפוס ולהעביר נכסים דיגיטליים?

ברוב המקרים, הנאמן רשאי לדרוש את מסירת הגישה לנכסים דיגיטליים, כל עוד ניתן להוכיח שהם שייכים לחייב. השליטה במפתחות, בסיסמאות או חשבונות נחשבת לרוב שליטה בנכס עצמו, ולכן יש לנאמן סמכות להשתמש בהם לצורך מימוש לטובת הנושים. במקרים שבהם הנכס מניב הכנסה קבועה, ניתן גם להמשיך את הפעלתו באופן זמני עד להכרעה על אופן מימושו.

@yosef.uzana.adv גיל 42 אדם שעבר משברים רבים בחיים – גירושים, התמודדות עם המחלה, מצב נפשי קשה ושנים רבות עם חובות של מאות אלפי שקלים בהוצאה לפועל. הלקוח הגיע למשרדי מבולבל מפגישות אצל עו"ד שייעצו לו מה כדאי לעשות. הוא לא האמין לי שבנסיבות שלו הוא כנראה לא ישלם שקל בתיק, כן, גם אם החובות שלו הם 1,000,500₪. בדיון לצו שיקום כלכלי, לא רק שהוא לא שילם כלום, אלא דאגנו שצו ההפטר יחול גם על חוב מזונות (לרוב מדובר בחוב שאינו בר הפטר). 12 חודשים וכל התיקים בהוצאה לפועל נסגרו. יוסף אוזנה – משרד עורכי דין 053-3666436 #צו_הפטר #חוב_מזונות #צו_תשלומים_אפס #חדלות_פירעון ♬ צליל מקורי – yosef uzana adv

מתי יש הגנה על פרטיות או זכויות יוצרים?

כאשר הנכס הדיגיטלי כולל יצירה מקורית, מידע אישי או תוכן רגיש, קיימת מגבלה על השימוש בו גם במסגרת הליך חדלות הפירעון. הנאמן רשאי לממש את הנכס לצורך הסדר חובות, אך עליו לוודא שהשימוש נעשה בהתאם לדין הקיים ולהגנות החלות על יצירות ומידע פרטי.

אחריות החייב לחשוף מידע על אחזקות דיגיטליות

החייב מחויב למסור לנאמן מידע מלא על כל נכס דיגיטלי שבבעלותו או בשליטתו – גם אם אינו מניב רווחים באותו רגע. הסתרת נכסים דיגיטליים, כמו ארנק קריפטו או אתר פעיל, עלולה להיחשב להטעיה או הסתרת נכסים ולפגוע באמינות החייב ובתוצאות ההליך כולו.

סיכום

העולם הדיגיטלי ממשיך להתפתח, והגבול בין נכסים מוחשיים לנכסים וירטואליים הולך ומטשטש. הליכי חדלות פירעון כיום כבר אינם מתמקדים רק ברכוש פיזי, אלא בוחנים גם נכסים המבוססים על ידע, יצירה וטכנולוגיה. 

אם נקלעתם לחובות ויש בידיכם נכסים דיגיטליים, חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי בהקדם.
משרדנו סייע כבר למאות חייבים להגיע להסדרים נוחים ולפתוח דף חדש.

צרו קשר ונשמח לעזור!