הליך פשיטת רגל לעצמאי הידוע מאז שנת 2019 בתור "הליך חדלות פרעון ושיקום כלכלי", הוא תהליך שמאפשר לבעלי עסקים עצמאיים שנקלעו לחובות, לקבל מהמדינה סיוע בהתמודדות עם חובותיהם והבראה כלכלית. בשורות הבאות נפרט על כל מה שחשוב לדעת כששוקלים לפתוח בהליך כזה ועל הדרך לקבל סיוע מקצועי במהלכו.
מהו הליך פשיטת רגל לעצמאי?
הליכי פשיטת רגל לעצמאי הם כאמור הליכים שמטרתם לאפשר לבעלי עסקים עצמאיים להסדיר את חובותיהם המצטברים, תוך קבלת סיוע מהמדינה. הליכי פשיטת הרגל הוחלפו בספטמבר 2019 בהליכים חדשים הידועים כהליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי, שבאמצעותם חייבים מקבלים מתווה שיאפשר להם להשיב את הכספים שהם חייבים לנושים שלהם ולהשתקם מבחינה כלכלית.
הדבר מתבצע באמצעות תוכנית שמאפשרת לחייב לפרוס את החזרי החובות שלו למשך כשלוש שנים. בסופה של תקופת ההחזרים הזו, יתרת החובות של החייב העצמאי נמחקת – בתנאי שעמד בתשלומים ובהגבלות שנקבעו לו – וניתנת לו הזדמנות לפתוח בדף חדש בחייו הכלכליים, האישיים והמקצועיים.
מה צריך לעשות עצמאי כדי להתחיל הליך פשיטת רגל?
כדי להתחיל הליך פשיטת רגל עצמאי או מי מהנושים שלו – נדרשים להגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים (לשעבר – הכונס הרשמי), בקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, או כפי שנקרא בעבר: "הליך פשיטת רגל". מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין פשיטת רגל בהגשת הבקשה, כדי להבטיח שהיא כוללת את כל הפרטים והמסמכים הנדרשים ולא תידחה על הסף.
כיצד מתנהל הליך פשיטת רגל לעצמאי?
הליכי פשיטת רגל לעצמאים כוללים כמה שלבים שהחייב נדרש לעבור כדי לקבל הפטר מיתרת החובות שלו בסוף התהליך:
הגשת בקשה לפשיטת רגל לכונס הרשמי
עד שנת 2019 בקשה זו היתה מוגשת לכונס הנכסים הרשמי, אולם כיום היא מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים. הבקשה צריכה להיות מפורטת ומנומקת ויש לצרף אליה מסמכים שיוכיחו שהעצמאי אכן נמצא במצב של פשיטת רגל. כלומר, במצב שבו אין לו יכולת לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שלקח על עצמו ולשלם את חובותיו במועדים שנקבעו מראש, או לחילופין – השווי הכולל של הנכסים שבבעלותו נמוך מהסכום הכולל של חובותיו. במידה והממונה מחליט לאשר את הבקשה, הוא מוציא צו לפתיחת הליך חדלות פירעון לחייב.
הגשת בקשת פשיטת רגל על ידי החייב לבית המשפט המחוזי
לפני שרפורמת חדלות פירעון נכנסה בספטמבר 2019 לתוקף, בקשות לפשיטת רגל היו מוגשות על פי חוק לבית משפט מחוזי. אולם נכון להיום, בקשות חדלות פירעון מוגשות לרשויות שונות בהתאם לגובה החוב וזהותו של החייב. חייבים עצמאיים או יחידים שסך חובותיהם נמוכים מ- 150,455 שקלים, יגישו בקשת פשיטת רגל (חדלות פירעון) להוצאה לפועל, ואילו בעלי חובות גבוהים יותר יגישו את בקשתם לבית משפט השלום באזור מגוריהם. זאת בשונה מתאגידים (חברה בע"מ), שללא תלות בגובה החוב, נדרשים להגיש בקשות לפתיחה בהליכי חדלות פירעון להכרעת בית משפט מחוזי. במידה והבקשה לפתיחת הליכים תאושר, ימסר לחייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון – שבעבר נקרא "צו כינוס נכסים".
מתן צו כינוס נכסים ומינוי מנהל מיוחד ע"י ביהמ"ש
עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, בית המשפט ימנה נאמן שיהיה אחראי ללוות את החייב בהליך חדלות הפירעון שלו, לכנס את נכסיו בקופת נשייה ולהסדיר את העברתם של תשלומים חודשיים מהחייב לנושים אל קופה זו שבה הם ירוכזו.
הגשת תביעות חוב על ידי הנושים
בחצי השנה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, הנושים של החייב רשאים להגיש את תביעות החוב שלהם לנאמן שמנהל את הליכי חדלות הפירעון של החייב.
חקירת חייב בפשיטת רגל וגיבוש תכנית פירעון ע"י המנהל הממונה
לאחר שתביעות החוב של הנושים הוגשו, הנאמן יערוך חקירת יכולת כלכלית לחייב ועל פי ההכנסות, ההוצאות והחובות שלו, יבנה דו"ח הכולל תוכנית לפירעון החובות בחלוקה לתשלומים שהחייב שיוכל לעמוד בהם. דו"ח זה יוגש לבית המשפט ועל בסיסו יינתן לחייב צו שיקום כלכלי.
דיון בבקשת פשיטת רגל והכרזה על פשיטת רגל
במידה ובית המשפט יחליט לאשר את התכנית הכלכלית שהנאמן גיבש עבור החייב, יינתן לחייב צו לשיקום כלכלי עם הפטר מותנה. פירושו שהחייב יהיה זכאי לקבל פטור מיתרת חובותיו אם יעמוד במתווה התשלומים ובכל התנאים שהנאמן קבע עבורו.
ביצוע תוכנית הפירעון ומימוש נכסי החייב
תקופת השיקום הכלכלי אורכת כשלוש שנים ובמהלכה החייב נמצא תחת פיקוחו של הנאמן והנכסים שלו מועברים לקופת נשייה שבאמצעותה ניתן להיפרע מחובותיו לנושיו.
סיום ההליך: קבלת הפטר סופי (מחיקת חובות) ופתיחת דף חדש בחיים הכלכליים
במידה והחייב יצליח לעמוד בכלל ההגבלות והחיובים שהוגדרו עבורו בתוכנית השיקום הכלכלי, ההפטר המותנה שניתן לו במסגרת צו השיקום הכלכלי, ייכנס לתוקפו, מה שאומר ששארית החובות שלו תמחק והוא יוכל לפתוח בדף חדש בחייו הכלכליים.
מהם התנאים לקבלת פטור מהחובות?
על מנת לקבל הפטר מהחובות, החייב נדרש לפעול בהתאם לכל התנאים וההגבלות שנקבעו לו בהליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי. משמעו שקבלת הפטור מיתרת החובות, תתאפשר רק בכפוף לכך שהחייב הצליח לעמוד בתוכנית התשלומים שנקבעה לו בצו לשיקום כלכלי, כיבד את כל ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההליכים ובתנאי שהוכח כי החובות שלו נוצרו בתום לב ולא בעקבות פעילות פלילית או הימורים.
האם ניתן לקצר את הזמן עד למחיקת החובות?
ישנה אפשרות לקיצור התהליך למחיקת חובות, אם פונים להליכים אלטרנטיביים כמו איחוד תיקים בהוצאה לפועל לתיק יחיד, שיאפשר פריסה נוחה של החוב לתשלומים רבים. פתרון נוסף שבעזרתו אפשר לקצר את הזמן למחיקת החובות נקרא הסדר חובות, ובאמצעותו ניתן לגבש הסכם עם הנושים כדי לפרוס את החוב לתשלומים נוחים יותר לחייב. זהו הסדר שמקובל להגיע אליו שלא דרך ההוצאה לפועל ומחוץ לבתי המשפט, אך בכל זאת, כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין להסדר חובות לפני שבוחרים בפתרון זה.
האם ניתן להתאים את התשלום החודשי ליכולת הממשית של החייב?
חייבים, נושים ונאמנים בהליך חדלות פירעון, רשאים לבקש מבית המשפט לשנות את סכום התשלומים החודשיים שנקבעו במסגרת הצו לשיקום כלכלי, על מנת שיתאימו ליכולת הכלכלית של החייב בפועל. בקשה זו ניתנת להגשה כאשר הנסיבות הכלכליות של החייב משתנות או במידה ומתגלות עובדות חדשות לאחר שהתשלום החודשי נקבע והצו לשיקום כלכלי כבר ניתן.
מהן החובות וההגבלות החלות על החייב בפשיטת רגל?
החייב נדרש לעמוד בתוכנית התשלומים שנבנתה עבורו ובכלל זה להתמיד במוסר התשלומים החודשיים שעליו להעביר לקופת הנשייה ולכבד את ההגבלות השונות שהוטלו עליו ובהן:
- הגבלה על פתיחת חשבונות בנק
- הגבלה על משיכת צ'קים הגבלת השימוש בכרטיסי אשראי
- איסור על הקמת חברה
- איסור כהונה כנושא משרה בתאגיד, כדוגמת משרת מנכ"ל או דירקטור.
- עיכוב יציאה מהארץ
מעבר להגבלות הנ"ל, ישנן גם הגבלות החלות על חייבים בנוגע לעיסוק במקצועות ומשרות מסוימות.
מה קורה אם החייב אינו מצליח לעמוד בחובות?
במידה והחייב אינו מצליח לעמוד במוסר התשלומים שנקבע במסגרת הצו, העניין יגיע לדיון בבית משפט או מול הממונה על הליכי חדלות פירעון, מה שעלול להביא לביטול הליך פשיטת הרגל של החייב ולמנוע ממנו את האפשרות למחיקת חובות.
לכן אם מגיעים למצב כזה, מומלץ מאוד לפנות אל בית המשפט בבקשה להקטנת סכום התשלומים החודשיים כך שיתאים ליכולת הכלכלית של החייב בפועל.
מהם תחומי העיסוק המותרים לחייב במהלך פשיטת הרגל ואחריה
חייב בפשיטת רגל, איננו רשאי לעסוק בתחומים הבאים:
- חבר מועצה או נושא משרה ברשות מקומית
- עריכת דין
- תיווך מקרקעין
- קבלן בנייה
- קבלן כוח אדם
- חבר ועד
- חבר בוועדת ביקורת בעמותות
- יועץ פנסיוני
אם רוצים להסיר את ההגבלות הללו בתום ההליכים, אפשר לבקש שבית המשפט ישקול לבטל אותן.
האם כדאי ומשתלם להיעזר בשירותי עורך דין מומחה בנושא?
הליכי פשיטת רגל הם הליכים מורכבים שההתמודדות עמם מחייבת ידע משפטי רב והיכרות מעמיקה עם התהליך והגורמים המעורבים בו.
חייבים שאינם מכירים היטב את התהליך, עלולים לגרום לעצמם נזקים כבדים אם ינסו לייצג את עצמם במסגרתם. לכן רצוי ומומלץ מאוד להסתייע בעורך דין מומחה לענייני פשיטת רגל שיוכל להגן על הזכויות והאינטרסים שלכם לאורך כל הדרך, עד לשלב מחיקת החובות.
לסיכום
אם נקלעתם לחובות כבדים בעסק, אין סיבה שתתמודדו עם המצב המורכב הזה לבדכם.
משרד עו"ד YLaw מתמחה בהליכי פשיטת רגל לעצמאי ויוכל לספק לכם סיוע משפטי מקצועי כדי להחזיר את השליטה לידיים שלכם.
לתיאום שיחת ייעוץ ראשונית ודיסקרטית ללא התחייבות – פנו אלינו בטלפון 077-231-3281